יתר פעילות בלוטת התריס – מחלת גרייבס

0 +
שנות ניסיון
% 0
אחוזי הצלחה
0 +
לקוחות מרוצים

יתר פעילות בלוטת התריס, שמקרה הקיצון שלה הוא מחלה אוטואימונית בשם גרייבס, מטופלת במרפאה לאיזון הורמונלי של ד"ר יפה MD. הטיפול מתבצע בדרך ייחודית, הנובעת משילוב בין הרפואה הקונבנציונלית והרפואה הטבעית. המרפאה לאיזון הורמונלי עושה שימוש באמצעי אבחון חדישים ומשלבת בטיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס, גישות טיפוליות שמקורן ברפואה הטבעית.

המלצתנו היא לא להסס ולפנות אלינו בהקדם. תסמונות ומחלות מורכבות אוטואימוניות הנן בעלות אופי פרוגרסיבי וכרוכות בהתדרדרות תלוית זמן. לעתים שיבוש בתפקודי בלוטת התריס, שלא טופל בזמן, עלול להחמיר עד התערבות כירורגית ואפילו טיפול הקרנות או יוד רדיואקטיבי. בין היתר גם כאשר מתפתחת מחלת הגרייבס כתוצאה מפעילות יתר של בלוטת התריס.

בלוטת התריס היא בלוטה הדומה בצורתה לפרפר אשר נמצאת בחלקו הקדמי של הצוואר. בלוטה זו אחראית וחולשת על היבטים רבים בגוף האדם ומשפיעה, ביניהם גם חילוף החומרים לצד מערכות אחרות. פעילות יתר של בלוטת התריס היא למעשה מצב בו בלוטת התריס מייצרת כמות גבוהה יותר מן ההורמונים אותה היא צריכה לייצר. אנחנו מאמינים שיש לכם לא מעט שאלות – אנחנו פה לעשות לכם סדר בכל הקשור ליתר פעילות של בלוטת התריס.

מה היא פעילות יתר של בלוטת התריס?

לפני שנדבר על פעילות יתר של בלוטת התריס; נקראת גם היפותירואידיזם. מוטב שנבין מה היא אותה בלוטה. בלוטה זו נקראת גם ״בלוטת המגן״, נמצאת בבסיס קדמת הצוואר ונחשבת לאחת מן הבלוטות הגדולות ביותר בגופינו. בלוטה זו הינה בלוטה אנדוקרינית, מה שאומר שתפקידה ליצור ולהפריש הורמונים חיוניים בצורה ישירה אל מחזורי הדם. אותם הורמונים הם תירוקסין ו-תריודוטירונין (T4,T3). הורמונים אלו לוקחים חלק ישיר במערכות הגוף ואחראיות על המטבוליזם של הגוף ועל תפקוד תקין של המוח, הלב, מערכות העצבים ומשפיעות על האנרגיה בגוף. יתר פעילות בבלוטת התריס הוא מצב שבו בלוטת התריס מייצרת יותר הורמונים ממה שהיא צריכה, מצב דורש טיפול ואבחון של בעל מקצוע לשם הקלה על תסמינים צפויים ומניעת תסמינים חריגים יותר. 

שמעתי שהמחלה נפוצה יותר אצל נשים, מיתוס?״

שמעתן שהמחלה נפוצה יותר אצל נשים ותהיתן אם מדובר במיתוס, במקרה הזה לא מדובר במיתוס כלל. הלכה למעשה מחלה זו נפוצה הרבה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים, גם בישראל וגם בעולם המערבי. לראייה: בישראל אנו למדים כי שכיחות המחלה עומדת על אחת מתוך 1250 נשים. אך אם נסתכל על המספרים של גברים נראה כי מדובר על אחד מתוך 12,500 גברים. (פי 10 פחות בקרב הגברים).

גורמים למחלת גרייבס ופעילות יתר של בלוטת התריס

הגורם המזוהה ביותר עם מחלת גרייבס הוא יתר פעילות של בלוטת התריס. תחילתה בשיבוש ברמת ה-TSH (הורמון יותר המוח), שאמור להתריע על רמת נוכחות הורמוני הבלוטה ולווסת את פעילותה. במצב זה הבלוטה עוברת ליתר פעילות המתבטא ברמות גבוהות ובלתי מבוקרות של ההורמונים T3 ו-T4.

הקשר בין שיבוש באיזון ההורמונלי (פעילות יתר), וגרייבס הוכח מדעית. מחקרים אחרונים מצביעים על שיבושים בפעילות ההעברה העצבית של הקולטנים אשר אמורים להצביע על נוכחותו של ה-TSH. בשל השיבוש לא מתאפשרת האטה ואיזון בפעילות בלוטת התריס.

ניתן למצוא כיום יותר ויותר מטפלים וחולים, אשר מקבלים את מורכבות תפקודי בלוטת התריס ומערכת ההורמונים.

את השפעתן מרחיקת הלכת על תפקודן התקין של מכלול מערכות פיזיולוגיות, עצביות, נפשיות, רגשיות וקוגניטיביות. מכאן הצורך בגישות רב מערכתיות לטיפול ומניעת תסמונות ומחלות הקשורות לפעילות יתר של בלוטת התריס ותת פעילות הבלוטה.

כיום ידוע גם קשר ברור בין הרעלה תרופתית לבין הופעת הגרייבס באופן פתאומי וקיצוני ביותר עד למצב מסכן חיים. כך שבמקרים אקוטיים נבדקת נוכחותן של תרופות שלהן השפעה הן על ההולכה העצבית והן ישירות על פעילות הבלוטה.

סימפטומים של יתר פעילות בלוטת התריס וגרייבס

הסימפטומים של פעילות יתר של בלוטת התריס וגם מחלת גרייבס הנם בעלי שונות גבוהה בעוצמתם וסדר הופעתם בכלל האוכלוסייה.

הופעת מחלת גרייבס לצד יתר פעילות בלוטת התריס, שכיחה יותר משמעותית, בקרב נשים. אך שתי התופעות משויכות באופן מובהק לשיבושים בתפקוד המערכת ההורמונלית אשר במצב קיצון הופך למחלה אוטואימונית.

בשנים האחרונות ניתן למצוא יותר ויותר חולים אשר סובלים משיבושים קיצוניים של בלוטת התריס והמערכת ההורמונלית. גם בקרב צעירים בני שני המינים, ולעתים אף ילודים וילדים. את התופעה מקובל לשייך להרגלי תזונה ואורח החיים של החברה המערבית.

יש לזכור שסדר הופעת הסימפטומים ועוצמתם, שונה מאדם לאדם ולא בהכרח יופיעו כל הסימפטומים. לעתים אנו פוגשים חולים הסובלים מגרייבס או בחוסר איזון הורמונלי, המתבטא ביתר פעילות בלוטת התריס, ללא תסמינים הנראים לעין.

מה הן הסיבות ליתר פעילות בבלוטת התריס?

אנו רואים מגוון רחב של סיבות שיכולות לגרום למצב של פעילות יתר בבלוטת התריס. יחד עם זאת אנו מציעים תמיד לאבחן את המצב מול רופא מומחה אשר ידע לשים את האצבע בצורה הטובה ביותר על המצב שלנו ועל דרכי הטיפול. בין הסיבות אנחנו רואים:

  • תזונה – תזונה היא אחת מן הסיבות המרכזיות ליתר פעילות בבלוטת התריס. כאמור ההורמונים המשפיעים על בלוטת התריס (T4,T3) מורכבים מיוד שהמקור שלו נמצא במזון שלנו. הגוף שלנו אינו יודע לייצר את אותו יוד לבד ולכן עודף יוד פוגע בבלוטת התריס. עודף יוד כתוצאה מתזונה עלול לגרום ליתר פעילות, גם מצב בו ישנו חוסר יוד לתקופה ארוכה אנו רואים שבלוטת התריס מתחילה לעבוד בעצימות גבוהה יותר ונוצר מצב נוסף של יתר פעילות בבלוטת התריס אשר נקרא: ״יתר תריסיות מואצת יוד״.
  • מחלת גרייב – מחלה זו נחשבת לסיבה שכיחה ליתר פעילות בבלוטת התריס. מדובר במחלה המתאפיינת בהפרעה אוטואימוניות של בלוטת התריס. בזמן המחלה מערכת החיסון של הגוף פוגעת בפעילות הבלוטה וגורמת לייצור מוגבר וליתר פעילות של הבלוטה.
  • דלקות בבלוטת התריס – דלקת בבלוטת התריס הינה סיבה נוספת. זאת יכולה להיגרם מזיהום ויראלי ומדלקות שונות הגורמות לשיבוש בפעילות המערכת החיסונית הגופנית. מדובר במצב הפיך אשר בליווי של בעל מקצוע יכול להחזיר את המצב לקדמותו.
  • תרופות – אנו רואים תרופות רבות שמכילות כמויות גבוהה של יוד. פעילות מושכת בו ואף פעילות קצרה יכולה להגדיל משמעותית את כמות היוד בגוף ולגרום לפעילות יתר של הבלוטה. אחת התרופות שנמנות ברשימה היא אמיודראון שנועדה לסייע בהסדרת קצב לב.
  • יתר פעילות כתוצאה מלידה – נשים רבות מוצאות את עצמן סובלות מיתר פעילות של הבלוטה לאחר הלידה שלהן. סימפטומים אלו מופיעים בחודשים הראשונים שאחרי הלידה ולרוב חולפים מעצמם. אך במקרים בהם הגורם אינו רק טמון בלידה; תזונה לדוגמא. בהיעדר איזון נכון של הבלוטה הבעיה יכולה להפוך להיות קבועה.

אלו הן חלק מהסיבות, אנו ממליצים להיוועץ ברופא מומחה בכל הקשור ליתר פעילות של בלוטת התריס.

יתר פעילות בלוטת התריס: מה הם הסימפטומים?

ליתר פעילות בבלוטת התריס (היפותירואידיזם) ישנם תסמינים רבים, לא סביר שהחולה יפתח את כולם. אך אלו חלק מהם. ביניהם ניתן לראות:

  • מצבים של היפר אקטיביות וחוסר שקט
  • מתח ועצבנות
  • נדודי שינה
  • שינויים קיצוניים במצבי הרוח
  • קשיי נשימהֿ
  • חולשה כללית של הגוף לצד חולשות שרירים
  • יציאות תכופות, עודף שומן בצואה
  • מתן שתן בתדירות גבוהה
  • רגישויות למזג האוויר
  • הזעה
  • עלייה וירידה במשקל בהתאמה 
  • דימום וסתי ולעיתים אף גם הפסקת וסת 
  • חוסר עניין מיני
  • קצב לב מהיר
  • רעד או רטט
  • כפות ידיים אדומות
  • עוויתות 
  • גרד העור (ספרדת)

 

כפי שאמרנו אלו הם רק חלק מן התסמינים והסימפטומים של יתר פעילות בבלוטת התריס.

במחלת הגרייבס קיימים אותם סימפטומים אך בנוסף ניתן להבחין בנפיחות בצד העין (צד חיצוני). בצד אחד או בשניהם. נפיחות, בלט, אשר יכולים להיות מלווים בהפרעות ראייה. תופעה נוספת הנראית לעין ומורגשת היא הגדלה של הבלוטה ואזור הצוואר (נפיחות זאת מכונה זפק).

לעתים עלולים להופיע סימפטומים דרמטולוגיים (כתמים אדומים דמויי אבעבועות) שמקורם בהחרפה קיצונית של פעילות מערכת חילוף החומרים.

במקרים מסוימים קיימת מחלת הגרייבס ללא סימפטומים אלה כלל. התפרצות הסימפטומטית נובעת ממצב נפשי או רגשי אקוטי או כתוצאה מטראומה של מצב רפואי כמו התקף לב או ניתוח.

דרכי התמודדות וטיפול ביתר פעילות בלוטת התריס ומחלת גרייבס

הטיפול במחלת הגרייבס ידי הרפואה הקונבנציונלית מתבצע על ידי התערבות חריפה כגון פעולה כירורגית והקרנות שעדיף להימנע מהן במידת האפשר.

המרפאה לאיזון הורמונלי של ד"ר יפה מאתרת את השיבושים בפעילות בלוטת התריס ומתאימה טיפול הולם שימנע הידרדרות למצבי קיצון.

השילוב בין הרפואה המסורתית קונבנציונלית והרפואה הטבעית מאפשר לנו למצוא את הטיפול המתאים ביותר עבורך. ולעתים למנוע בעזרת צעדים משמעותיים של רפואה טבעית את הצורך בהתערבות תרופתית קונבנציונלית או אפילו כירורגית.

במרפאה לאיזון הורמונלי ניתן לעבור אבחון גם אם חוויתם סימפטום בודד או תחושות סובייקטיביות שייתכן והן קשורות ליתר פעילות בלוטת התריס או גרייבס.  אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר. פנו אלינו באמצעות טופס צור קשר או בטלפון 052-3221898, ונשמח לייעץ לכם בנושא התמודדות יתר פעילות בלוטת התריס וגם מחלת גרייבס.

החשיבות בפניה אל רופא המתמחה בבלוטת התריס

אנו רואים חשיבות בפנייה אל רופא המתמחה בבלוטת התריס. רופא זה ידע לאפיין את המצב שבו אנחנו נמצאים; יתר פעילות בבלוטת התריס ו/או תת פעילות בלוטת התריס בהתאמה ולהתאים לנו את הטיפול הרפואי הטוב ביותר עבורנו. בלוטת התריס משפיעה על איכות החיים שלנו בצורה ישירה לכן אנו נרצה לפנות אך ורק לרופא המתמחה בתחום.

תוכן עניינים