רופאים רבים טוענים שהאיזורים הכואבים קיימים כתוצאה מהשפעתה של תת פעילות בלוטת התריס על רקמות מסוימות. במילים אחרות, האבחנה של פיברומיאלגיה יכולה למעשה לנבוע כתוצאה של אי אבחון תת פעילות בלוטת התריס או חוסר טיפול בתת פעילות בלוטת התריס.
כאשר המטופלים שלי הצליחו להביא את בלוטת התריס שלהם לתפקוד אופטימלי מלא, אז גם כאבי הפיברומיאלגיה שלהם נעלמו.T4 חופשי (Free T4): הצורה הלא פעילה של הורמוני בלוטת התריס המודדת את כמות ההורמון בבלוטת התריס שנוצר בפועל. אם ה- fT4 הוא נמוך, רוב הרופאים ייתנו מרשם לאלטרוקסין, יוטירוקס או סינטרואיד שהם הורמוני T4 סינטטים. להמשך קריאה על מה הבעיה עם אלטרוקסין – לחצו כאן
T3 חופשי (Free T3): ההורמון הפעיל בבלוטת התריס. הוא אחראי להתחממות הגוף, שריפת קלוריות, מבנה שיער, ציפורניים חזקות, שינה טובה וכו. fT3 נוצר בעיקר בכבד מה- fT4.
לפעמים יש כמות מספיקה של fT4 אבל ה- fT3 הוא בצד התחתון של הנורמה. משמעות הדבר היא שעלול להיות חסר בכבד האנזים שתפקידו להסיר את אחד מארבעת היודים מה- t4 כדי להמיר אותו ל- t3. במקרה כזה, אפשרות אחת לטיפול תהיה לתת t3 בגלולה.
רפואה פונקציונלית או רפואה הוליסטית הינן גישות רפואיות אשר עוקבות אחרי רגשות האדם. כיצד הוא מרגיש בכל שלב בטיפול ובמקביל מבצעים בדיקות דם לראות אם בלוטת התריס נמצאת בנורמה.
אם האדם מרגיש טוב, גם אם התוצאות בקושי בטווח הנורמלי, אין סיבה לטיפול. אבל אם האדם לא מרגיש טוב, זה כנראה אומר שהוא צריך מינון גבוה יותר של התרופה לבלוטת התריס, ובכך לאפשר לאזן את רמות ההורמונים שלו כדי להיות בגבול העליון של הטווח הנורמלי כדי להרגיש טוב.
יש לי מאות מטופלים שיש להם TSH ו- fT4 תקינים אך ה- fT3 אינו אופטימלי. רק כשרמת ה- fT3 עולה עד לגבול העליון של הנורמה ניתן לראות שינוי בהרגשה.
לסיכום, בכדי להבין את התפקוד המלא של בלוטת התריס צריך לבדוק את כל השלושה:
1. fT3
2. tsh
3. fT4
רמות TSH גבוהות
רמות TSH גבוהות מעידות על תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם).
הגורמים הנפוצים ביותר לתת-פעילות של בלוטת התריס הם:
- מחלת השימוטו: מחלה אוטואימונית הגורמת למערכת החיסון לתקוף את בלוטת התריס.
- כריתת בלוטת התריס: כריתה מלאה או חלקית של בלוטת התריס.
- טיפול רדיואקטיבי בלוטת התריס: טיפול המשמש לטיפול ב-hyperthyroidism.
- תרופות מסוימות: תרופות מסוימות, כגון ליתיום, יכולות להפריע לתפקוד בלוטת התריס.
תסמינים של תת-פעילות של בלוטת התריס:
- עייפות
- עלייה במשקל
- ירידה בזיכרון ובריכוז
- יובש בעור
- נשירת שיער
- עצירות
- חוסר סבילות לקור
- דיכאון
אבחון:
אבחון תת-פעילות של בלוטת התריס נעשה באמצעות בדיקת דם פשוטה המודדת את רמות TSH ו-T4 (הורמון בלוטת התריס).
טיפול:
הטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס הוא פשוט ויעיל. הוא כולל נטילת תרופות להורמוני בלוטת התריס (L-thyroxine). תרופות אלו מסייעות להחזיר את רמות TSH ו-T4 לרמה תקינה ולשפר את התסמינים.
בדיקת דם TSH: מידע מפורט
בדיקת דם TSH היא בדיקה פשוטה ורווחת המודדת את רמת הורמון מגרה בלוטת התריס (TSH) בדם.
הורמון TSH מופרש מבלוטת יותרת המוח ומשפיע על פעילות בלוטת התריס, האחראית על ייצור הורמוני תריס חיוניים לתפקוד תקין של חילוף החומרים, גדילה והתפתחות.
מטרות ביצוע בדיקת דם TSH:
- אבחון מחלות בלוטת התריס: בדיקת TSH משמשת לאבחון תת פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם) ויתר פעילות בלוטת התריס (היפרתירואידיזם).
- מעקב אחר טיפול: אצל מטופלים הסובלים ממחלות בלוטת התריס, בדיקת TSH משמשת למעקב אחר יעילות הטיפול ולביצוע התאמות במידת הצורך.
- הערכת סיכון להתפתחות מחלות בלוטת התריס: אצל קבוצות סיכון מסוימות, כגון אנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלות בלוטת התריס או נשים בהריון, בדיקת TSH משמשת להערכת הסיכון להתפתחות מחלות אלו.
ביצוע בדיקת דם TSH:
בדיקת דם TSH היא בדיקה פשוטה שאינה דורשת הכנה מיוחדת.
- הבדיקה מתבצעת באמצעות נטילת דם קטנה מהווריד.
- ניתן לבצע את הבדיקה בכל שעה ביום, אך מומלץ לבצעה בבוקר על קיבה ריקה.
- תוצאות הבדיקה מתקבלות בדרך כלל תוך מספר ימים.
